|
לפעמים בחושך // לוסי אלקויטי
|
|
|
פתיחה: 7.11.2008
נעילה: 27.11.2008
|
אותיות הנפש / מרדכי גלדמן
ברקע ציוריה של לוסי אלקויטי מצויה הקליגרפיה הזן בודהיסטית. בין יצירותיה (שאינן מוצגות בתערוכה הנוכחית) מצויות עבודות קליגרפיה באותיות עבריות שבתחתיתן מודפס מעין שיר הייקו. בקליגרפיה הזן בודהיסטית ובשירי ההייקו יש רוח רליגיוזית, והם נועדו לקרב את הצופה לחוויה של ההוויה המוחלטת, של הככות - וביצירות הקליגרפיה של אלקויטי יש מגמה דומה. הן מעניקות למלים ואפילו לאותיות ממשות חומרית מועצמת, וכך הן מעוררות מגע עם ספירה הנמצאת כביכול מעבר לשפה. האותיות העבריות המרצדות ביצירות אלה מזכירות לעתים גם את מעמדן של האותיות בקבלה.
אבל יצירותיה של לוסי אלקויטי המוצגות בתערוכה מפתחות את הז'אנר הקליגראפי הזה, ומסיטות אותו לא מעבר למילים כי אם "מתחת" להן. יש ביצירותיה ייצוגים של חיות, חרקים ועופות המזכירים אותיות אך גם יצורים שבריאתם טרם נשלמה, וכאלה הנתונים בתהליכיה של מטמורפוזה. ביצורים האלה וסביבם יש תמיד כתמים וקווים הצופנים רחשים נפשיים, שכמו לא נכללו בייצוג הניתן לזיהוי. הם מעידים על התפרקותו של הייצוג או על מצב הקודם להתגבשותו כצורה מזוהה, שיש לה שם. לעתים תהליכי המטמורפוזה בוראים יצורים חדשים המורכבים מחלקיהם של כמה ייצוגים שונים.
ציוריה של לוסי אלקויטי אינם לוקחים אותנו אל הריקות המטאפיסית, הקדושה, של ציורי הזן , אלא אל עולם הבריאה המצוי בלא מודע שלנו. הם מראים את המתהווה עוד ועוד מתוך הרוח המרחפת על פני התהום החשוכה. בלא מודע, ייצוגי העצמי והתשוקה מצויים בהתהוות מתמדת. "התהליכים הראשוניים" הפועלים בהם, בוחרים באורחות הייצוג המתגלים בחלומות. ההתקה והעיבוי, מנגנוניהם העיקריים של התהליכים הראשוניים, משתמשים בייצוגים מן המוכן, אך גם יוצרים ישויות כלאיים. לעתים הלא מודע מפרק ייצוגים והורס אותם, ולעתים הוא יוצר מקטעיהם יצורים חדשים. בגלל זיקתן העזה לתהליכי הלא מודע, ניתן לתאר את יצירותיה של לוסי אלקויטי כסוריאליזם ספונטאני.
הרוח החלומית שביצירותיה של לוסי אלקויטי נתונה לקדרות שהצבע השחור מייצג אותה היטב. אבל בתוך הקדרות הזאת יש מעוף יצירתי וכיסופים גלויים ליפה ולמעודן ובעצם אפילו לקדוש. העכירות הטבעית לשלוליות השחורות הנקוות בהן, מאוזנת על ידי צלילות החותרת לשמות, למילים, לאותיות וגם לטוהר של מרחבים לבנים. לעתים האיזון הזה מעורר היזכרות בסיפוריו של קפקא, והחרקים שלה נראים כקרוביהם של החרק שגרגור סמסא התגלגל בו. ההיזכרות הזאת מושפעת גם מיסוד איורי שיש ביצירותיה. הן נראות לעתים כמאיירות נראטיבים מסתוריים, שמעולם לא נכתבו וגם לא יכתבו, ממש כפי שעושים זאת החלומות. השחור השורר ביצירותיה הוא לא רק ייצוג של קדרות תהומית אלא גם של דיו בה כותבים דבר מה.
ליצירותיה של לוסי אלקויטי יש רקע תרבותי, אינטרטקסטואלי, עשיר. זיקתן לזן בודהיזם, לקבלה, לסוריאליזם המערבי ולאקשן פיינטינג מוסיפה להם מורכבות. ועם זאת יש בציוריה גם איכות מקורית: ניתן לחוש בעדן בצד אישי כאוב ודכאוני, ברוך ועידון שמקורם בנשיותה ואפילו במידה של הומור.
מרדכי גלדמן
|
|
|
 |
|
לפעמים בחושך // לוסי אלקויטי
|
|
 |
|
לפעמים בחושך // לוסי אלקויטי 2
|
|
 |
|
לפעמים בחושך // לוסי אלקויטי 3
|
|
 |
|
לפעמים בחושך // לוסי אלקויטי 4
|
|
|