|
אורי רדובן // Old Number 7
|
|
|
פתיחה: 24.1.2009
נעילה: 12.2.2009
|
אורי רדובן (יליד 1971) מציג בחלון הגלריה מיצב מיוחד המורכב מדימויים שונים היוצרים "סיפור" מוזר בשחור לבן. המיצב מורכב מאובייקטים פיסוליים (מנייר, קרטון ופלסטלינה), מציורים (על בד. עץ ונייר), מרדיי מייד מטופל ורישומים. הדימויים כולם מוכרים כמו: הכלב גופי ומיקי מאוס של וולט דיסני, שלד אדם, קוף-אדם, ציור של מונדריאן ועוד אך החיבור בניהם או חוסר אפשרות החיבור יוצר עולם מוזר היוצר הרמוניה ודיס הרמוניה בו זמנית.
רדובן יצר עבודה זו במיוחד לחלל חלון הגלריה, והיא הופכת לחלק קוהרנטי ממנו. החשיבה הדו ממדית הופכת לתלת ממדית ואלמנט הפופ אפ המופיע בהרבה מעבודותיו הופך למרכזי.
רדובן בוחר לעבוד בחומרים פשוטים ולא מתחכמים באמצעותם יוצר עולם מורכב בו האדם נע בין חיים ומוות, אדם וחיה. המתח בין החייתי לאנושי מתבטא באלמנט המרכזי של כלב שגופו מורכב מכן הבנוי משני מעוינים שחורים וראשו פונה לצד, משמאלו רשום בוירטואוזיות שלד אדם הנראה שקם לתחייה ומנסה למשוך את תשומת ליבנו ולב הכלב מושך בחוט ממשי המוביל לדגם פיסולי קטן של המעוינים. משמאל מופיע תצלום זירוקס של ראש שימפנזה המאחד את שניהם יחד.
מיצב פיסולי זה ניזון מרבדים רבים של הקשרים אמנותיים, החל בהתייחסות ישירה כמו: העתקה מדויקת של ציורים של מונדריאן וכלה בהתייחסות מרומזות יותר כמו: פסלו "עמוד ללא סוף" של ברנקוזי ורישום שלד האדם מתייחס לצייר אנסור. במבט ראשוני החלון מזמין את הצופה לעולם של "לונה פארק" אך העשייה המרושלת, הלכלוך, חוסר הגימור והצבעוניות יוצרים תחושת אי נוחות ופחד.
מבנה גופו של הכלב במרכז מזכיר טיל, השלד המושך בחוט נראה כמפעיל פצצה והקופסה בצד ימין מזכירה מתקן שיגור ובנייה של טילים. רדובן מגיב באופן ישיר על האירועים הפוליטיים, המלחמה בעזה, הבחירות הקרבות בארץ ושינוי השלטון בארה"ב (למעלה בקטן רשומה סיסמת הבחירות של אובהמה Yes We Can). עולמו האישי מתערבב עם העולם שבחוץ.
רדובן הציג בספטמבר האחרון תערוכת יחיד בגלריה 5-מקום לאמנות, ומרבה להציג בתערוכות קבוצתיות ביניהן הביאנאלה לרישום בירושלים, בתערוכת האוסף של בנו כלב במוזיאון בתפן, במרכז לאמנות דיגיטאלית בחולון , בארט-פוקוס, ובימים אלה משתתף בתערוכה "אלימות רישומית" בגלריה 5.
|
|
|
 |
|
אורי רדובן // Old Number 7
|
|
|